חד-שורה בכל יום עבודה

מכירים את קטע הפתיחה של הסימפסונים, זה שמתחיל עם בארט שכותב על הלוח, ממשיך בליסה שנזרקת מכיתת המוסיקה כי היא פוצחת בקטע סולו ונגמר בכל המשפחה מתיישבת על הספה? אם כן, אז בטח שמתם לב שכל אחד מהקטעים האלו משתנה בכל פרק. בכל פרק בארט כותב על הלוח 100 פעמים את אותה שורה, אבל בכל פרק זאת שורה אחרת, כעונש על תעלול שביצע באותו יום. בכל פרק קורה משהו מוזר למשפחה בדיוק כשהיא מתיישבת על הספה. וכל כמה פרקים, או אולי כל עונה, ליסה מנגנת קטע סולו אחר.

בדרך מהגנים של הילדות עד לעבודה חולפות בערך 10 דקות נסיעה, קל"ב, אז מצאתי דרך לשעשע את עצמי. כל בוקר אני חושב על תירוץ חדש למה שוב איחרתי. אני לא באמת מאחר, בכל זאת הייטק ואני גר קרוב ולרוב מגיע בין 3 הראשונים, אבל זאת הבדיחה אז אל תהרסו. אז כל בוקר אני ממציא תירוץ חדש שחופף לעינייני היום. זה גם מצחיק וגם משמש פתיח לשיחת בוקר קלילה לשיפור האווירה. בארץ צפופה כמו שלנו, כל יום יש משהו חדש בעיתון ולי יש משהו חדש לתרץ.
למשל בשבוע האחרון עם פרשת הולילנד: "מצטער שאיחרתי, פשוט התעכבתי בחקירה לגבי השוחד שקיבלתי מהיזם של הולילנד". או הזכייה הגדולה ביותר בלוטו של 74,000,000 ש"ח, שהזוכים באו לאסוף רק אחרי 4 חודשים: "מצטער שאיחרתי, פשוט התעכבתי במפעל הפיס עד שסיימו לכתוב את כל האפסים על הצ'ק". או התפרצות הר הגעש באיסלנד: "מצטער שאיחרתי, פשוט ביטלו לי את הטיסה מאמסטרדם". ולכבוד יום העצמאות ה 62 של ישראל, תרוץ מיום שני: "מצטער שאיחרתי, פשוט חסמו את הצומת בגלל כל רקדני ההורה."

חג שמח.